·על ההיסטוריה של גזירות מלכות הרשעה נגד ברית מילה מספר התלמוד במסכת שבת דף ק"ל א. כן מובא בספר "זיכרון ברית לראשונים", חלק המילואים (ח"ג) סי' ג' ובספר "אות ברית" (ש. כהן), עמ' 23- 19 ובאנציקלופדיה העברית, ע' מילה.
·לא רק נוכרים גזרו נגד ברית מילה, גם מישראל קמו נגדה - הלא הם הרפורמים מגרמניה ובראשם יוסט וקרייצנאך, שפרסמו בשנת 1843 מאמר גדול ובו חמישה טעמים נגד המילה. אחריהם פרסם שמואל הולדהיים ספר שלם על אי נחיצות המילה מטעם הדת היהודית, ודעות אפיקורסיות אלו התפשטו מאוחר יותר גם לרוסיה ולארה"ב על ידי רפורמים שונים. כבר נאמר" "מחריבייך ומהרסייך ממך יצאו" – אך מזימתם מעולם לא יצאה לפועל, וראה באריכות באות ברית (ש. כהן), עמ' 39-34.
·שפינוזה הכיר בחשיבות המצווה והצהיר שהיא לבדה היתה מספקת להבטחת קיום העם היהודי (ראה : 1670, 3:53, Tractatus Theologico - Politicus).
עכן מושך בערלתו היה )ירושלמי פאה, פ"א, וכן בסנהדרין, מד, א )
·מבחינה היסטורית נעשו מעשים כאלו בתקופת החשמונאים, כשהמתייוונים רצו להדמות לגויים בעת משחקי ההתאבקות, שבהם היו הגברים ערומים לחלוטין.
·מעניין לציין, היפוקראטס חשב כי ערלה כרותה לא תוכל להמשך עוד, דבר שהוכח כטעות בתקופת המכבים (ראה : אות ברית, שם, עמ' 6).
גם בימינו לא צריך להבהל יתר על המידה, חומר נוסף נגד ברית מילה תוכלו לקרוא כאן
